על כוחה של התודעה בתפיסת כאב (או סיפורו של המסמר במגף):

דמיינו שצעדתם לכם סמוך לאתר בנייה ופתאום, חלילה, דרכתם על מסמר ארוך שחדר את הנעל שלכם. סביר מאוד שהתגובה הטבעית שלכם תהיה תחושה מיידית של כאב עז, פאניקה ופנייה דחופה לבית החולים הקרוב. התרחיש הזה קרה בעבר לעובד בניין, והוא מהווה המחשה מושלמת לאיך התודעה שלנו יכולה לעצב ולהשפיע על חוויית הכאב שלנו.

המקרה יוצא דופן הזה, תואר במאמר שפורסם ב- British Medical Journal בשנת 1995. עובד הבניין דרך על מסמר שחדר את סוליית מגף העבודה שלו ויצא מן הצד השני. הוא הרגיש כאב עז והובהל לבית החולים. הדבר המדהים היה שכאשר הרופאים הסירו את מגפו, ציפתה להם הפתעה: המסמר עבר בין אצבעותיו מבלי לפצוע את רגלו כלל.

הסיפור הזה מדגיש נקודה קריטית בחקר הכאב: התודעה שלנו לבדה יכולה להשפיע משמעותית על האופן בו נחווה כאב. העובד הסתכל על רגלו והאמין שהוא נפצע (למרות שכאמור הוא כלל לא סבל מפציעה פיזית), דבר אשר גרר תגובת כאב אמיתית ומוחשית אך ורק על בסיס התודעה שלו.

לתופעה זו יש השלכות מרחיקות לכת על טיפול בכאב כרוני. גישות פסיכולוגיות, כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) והפחתת סטרס מבוססת מיינדפולנס (MBSR), ממלאות תפקיד מרכזי בניהול כאב כרוני על ידי שינוי התפיסה והתגובה הרגשית לכאב. טיפולים אלו מכוונים לטפל בהיבטים הקוגניטיביים, המנטליים והרגשיים של הכאב, ועל ידי כך לסייע לאנשים להשיב שליטה על חוויית הכאב שלהם ולשפר את איכות חייהם.